שירת הים

שירת הים

רפאלה חשה ציר בבטנה. מיד שלחה את שכנתה לקרוא לבעלה עופר שישב בדירת הסופרים שלו בעירם עמנואל. בדיוק כתב אז את שירת הים. הוא הגיע בריצה לביתו והזמין אמבולנס, עזר לאשתו להתארגן, וכאשר האמבולנס הגיע סייע לה לעלות. הוא אחז בידו ספר תהילים. מה כבר אפשר לעשות בדרך ללידה?!

עופר גמא פרק ועוד פרק. מדי פעם התבונן במרחבי השומרון שנשקפו מהחלונות, אבל מיד החזיר את עיניו לאותיות. רפאלה קראה את “התיקון הכללי” בין ציר לציר. היא ניסתה ללכוד את מבטו של בעלה הממלמל, אך לשווא.

הם נכנסו למחלקת יולדות ב”לניאדו”. עלה בדעתו של עופר להתקשר להוריו ולהורי אשתו בטלפון הציבורי, אבל התחרט. כאשר תהיינה, בעזרת ה’, בשורות טובות אתקשר. ממילא הם לא קוראים תהילים, אז במה יועילו?!

אחרי רבע שעה יצאה רפאלה בלוויית אחות שאמרה להם:

“את זקוקה להליכה כדי לזרז את הלידה. אני מבקשת שתלכו ביחד לאורך חוף הים”.

עופר תמה בלבו: האם היא לא רואה שאנחנו חרדים?! מה לנו ולחוף הים?!

האחות חייכה מעט ואמרה:

“זה בסדר. מדובר בחוף דתי”, והוסיפה, “אם תרגישי שהצירים מתגברים, תחזרי מיד”.

וכך מצאו את עצמם מטיילים בחוף נתניה עם השקיעה.

עופר התבונן בשמיים המרהיבים. כבר שבע שנים שהוא חוזר בתשובה ומאז לא טייל בחוף הים ובטח שלא בשקיעה. הם פסעו דומם לאורך החוף השומם. הגלים ליחכו את החול הרך.

איזה מצב סוריאליסטי, חשבה רפאלה, מתי אנחנו מטיילים ביחד לראשונה בחיינו? כדי לזרז את הצירים…

היא הביטה בפניו הדרוכות של עופר. היא לא זכרה אותו צוחק באופן משוחרר מאז שנישאו. לכל היותר אמר איזה חידוד תורני. מלון “ארבע העונות” נראה באופק. הוא החל לספר לה איך עבד שם בתור בל-בוי כאשר היה סטודנט והצחיק אותה מאוד. לפתע עלתה במוחה מחשבה מוזרה: עופר הוא בחור מקסים. איזה כיף שאני נשואה לו!

היא נדהמה מעצמה. מעולם לא העזה לחשוב מחשבה כה פשוטה וטבעית. החליפה הארוכה של עופר השתרכה בחולות וספגה גרגירים לחים.

היא ביקשה שיספר לה עוד סיפורים מצחיקים. הוא חשב בלבו: משונה מאוד. דווקא עכשיו, כשרפאלה עומדת ללדת את ילדינו השלישי, היא כל כך נחמדה.

הוא נזכר בפגישות השידוכים שלהם. הכול היה מלא בתפילות לה’ ועטוף במצוות ובפתגמי חז”ל. רק דבר אחד היה חסר: חיבה טבעית בין איש לאשה, מתנת אלוקים הגנוזה מגן עדן מקדם.

לפתע רפאלה חשה בציר ממושך. הם מיהרו לעבר בית החולים כשהם נבוכים מטיפת הטבעיות שנטפה עליהם. בשעה טובה ומוצלחת נולד להם בן זכר וייקרא שמו בישראל מתניה.

כמה חודשים לאחר מכן פנה עופר לרפאלה והציע לה בביישנות:

“אולי נשאיר את הילדים אצל אחותך וניסע לחוף נתניה לתפוס את השקיעה?!”

היא הסמיקה והנהנה בראשה לאות הן.

 

מתוך הספר שניות אור

 

 

כתוב/כתבי תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.