יעקב ועשו – התם והחכם

החכם שבוי בדמיונותיו
תמיד מבקש אישור מן הסובבים אותו
ומכנה זאת ביטחון עצמי.
הוא חייב לדעת הכל בוודאות
לכבוש את העולם במשוואותיו

התם שואף להיות נקי מרבב בעיני עצמו ולפני בוראו,
טהור מידות במעשה ובכוונה
וקורא לכך ענווה
הוא משלים עם היותו אשר הינו
ורואה בכך אתגר לחיים טובים
ולא מקור לצער וחרטה
הוא אינו כופף קומתו בפני איש
ולא מניח לאיש לכוף קומתו בפניו
ענוותו אינה מתירה לו להיות אדון לאיש
ויחד עם זאת אין כמוהו תקיף

החכם – חביבה עליו ענוותו של הקבצן
הוא ממהר ליפול על ברכיו להרים כל מגבעת
לוחך מגפיו של כל הנחשב בעיניו גבוה
ודורש מן הנמוכים ממנו ללחך את מגפיו שלו
מרכין ראשו ונכנע אך בפני ההיגיון
אבל לא מסוגל לקבל את הדברים כמות שהם
שום דבר בעולם אינו יכול להיות ממשי בעיניו
אם לא יקבל את הסכמתם של הסובבים אותו ועמיתיו
ויחד עם זאת כל בני העולם נחשבים אצלו כקליפת השום
דעתו בנויה מאינספור הלכי רוח
שמעולם לא שאל לטיבם
אמונתו נתונה לאנשי הקסם השחור
אנשי החומר והמעשה
אלו שבודים מליבם תמונת עולם
ובתוך מסגרתה המצומצמת כובלים לנצח את דעתם
ידיעותיו מקיפות עולמות רבים
יוצרות תמונת עולם עם גבולות ברורים
קווים שלא ניתן לעבור אותם
הוא יודע כל כך הרבה
ולא מסוגל להשתנות כהוא זה
הוא חש בבית ומרגיש עניו
רק כשהוא מבולבל בהגיונותיו
גם כאשר הוא טובע ברפש וטיט הגיונו המוצק
הוא מתלונן וזועק לא בשלי הסבל והרקק

התם אין לו דבר מלבד תמימותו
בכל עת הוא דבק אך בשמחתו
העולם החיצון תלוי באמונתו
לחם ומים הופכים למעדנים בדברו
זה מעשה שלך וזה מעשה שלי
ומה אם תהיה חכם ממני כי מה ומי אני
כל אדם ואדם יקר מאוד מאוד לליבו
רק בלי ליצנות והטוב בוא יבוא
הוא לא מתבלבל מחוקים ודעות
אצל ה’ יתברך הכל יכול להיות
היום כאן בצריף עושה סנדלים
מחר בארמון מושל על כל השרים
מדמיונות הטייוויל הוא אינו חושש כלל
מאמין בבעל שם הקדוש ובזכותו הוא ניצל
גם ברום המעלה, כשלמד וקיבל הרבה חוכמות
הוא זוכר את תמימותו ויושרו פשוט להיות

כתוב/כתבי תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.