בחירתו של הזמר יונתן רזאל לשים דבק שחור על עיניו

דף הבית פורומים פורום בעלי תשובה בחירתו של הזמר יונתן רזאל לשים דבק שחור על עיניו

תגיות: 

הדיון הזה מכיל 7 תגובות, ויש לו 4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  אלמוני לפני 1 שנה, 5 חודשים.

מוצגות 8 תגובות – 1 עד 8 (מתוך 8 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #3158

    שלום חברים

    אלו התגובות שפורסמו ב”ככר השבת”, מה אומרים בעלי התשובה בפורום, שעברו ומכירים היטב דילמות כאלה?

    יהודה גרינולד

    (מחילה, אבל מי שאינו רשום אינו יכול להגיב בפורום- מי שצריך עזרה לרישום שיפנה לאמנון במייל)

    /////////////////////////////////

     

    הכתבה:

    בחירתו של הזמר יונתן רזאל לשים דבק שחור על עיניו, במהלך הופעתו בפני אלפי נשים, כאשר חלק מהבנות החלו לרקוד, עוררה סערה ברשתות החברתיות

    כיכר השבת

    (צילומים: יחזקאל איטקין)

     

    בחירתו של הזמר יונתן רזאל לשים דבק שחור על עיניו, במהלך הופעתו אמש (ראשון) בפני אלפי נשים בפתיחת שבוע החסידות “צמאה”, בבנייני האומה בירושלים, כאשר חלק מהבנות החלו לרקוד, עוררה סערה ברשתות החברתיות.

    לא מעט מהמגיבים דווקא צידדו במהלך של הזמר, שבחר להמשיך את ההופעה ולא להפסיקה אך מאידך לא לשבור את הקפדתו על שמירת עיניים, כאשר יודגש כי במהלך רוב ההופעה עיניו היו גלויות והוא הדביק את הסרט השחור רק כאשר החלו ריקודים, עם זאת ישנם גם כאלו שבחרו ללעוג לזמר או למתוח ביקורת על שעשה.

    יועז הנדל, פובליציסט ב’ידיעות אחרונות’, צייץ: “מאוד אוהב את יונתן רזאל, עם כיסוי עיניים ובלעדיו. ובאופן כללי מעדיף שאנשים יכסו את עיניהם (מנהג מוזר) מלבקש מאחרים שיתכסו בשבילם”.

    דנה וייס, הפרשנית המדינית של ‘חדשות 2’, צייצה: “עצוב בכל כך הרבה רמות. זה כבר לא דת. זאת עבודת אלילים”.

    רועי נעים, מנהל התוכן של מועדון הכדורגל בית”ר ירושלים, צייץ: “א/נשים שמתעצבנים כי רזאל כיסה את עיניו (תאמינו לי שהוא לא נהנה מזה), כדי לשמור על האמונה שלו ועדיין לא להרוס לקהל את ההופעה, אתם או טיפשים או סתם נבלות. אפשרי שאתם גם וגם אגב”.

    יעקב לבי, צייץ: “אמר רבי חייא בר אבא אמר ר’ יוחנן בכל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר(משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי. רזאל אמנם אינו נחשב ‘תלמיד חכם’ וסביר שכוונתו טהורה, אך עדיין הלצה סרת טעם של אדם במעמדו ובהשפעתו עלולה להכלל במעשי “משניאי השם” וזהו חטא חמור”.

    כתב “כיכר השבת”, ישראל כהן צייץ: “המתקפה על הזמר מקדש שם שמיים לא מובנת. במהלך כל המופע אמש שר הזמר יונתן רזאל ללא הכיסוי אולם רק כשהחלו הריקודים שם אותו על עיניו”.

    מושיקו חפץ, צייץ: “לא מבין את העליהום על יונתן רזאל! בן-אדם בחר לכסות את עיניו כדי לא להביט בנשים רוקדות. הוא לא כפה עליהן לעמוד מאחורי מחיצה, לא נמנע מלנגן ולשיר מולן. כל שהוא רוצה זה: א. לא להביט בנשים רוקדות. ב. לתת להן את התחושה הכי נוחה וטובה בעולם כדי להנות בחופשיות. מה רע בזה???”.

    יהודה שלזינגר, מ’ישראל היום’, צייץ: “כל מי שמבקר את יונתן רזאל הוא אדם חשוך ולא ליברלי מספיק כדי להכיל ולאפשר לאדם לחיות ולנהוג על פי אמונותיו ורצונו החופשי”.

    אריה ארליך, כתב ‘משפחה’, צייץ: “המתקפה נגד זמר ירא שמים שהחליט לכסות את עיניו (אולי בדרך לא הכי אלגנטית) כאשר למרגלות הבמה נוצרו מעגלי רוקדות – זה עוד ביטוי לכפייה חילונית אגרסיבית של דעות ונורמות שרווחת בתקשורת. אפס כבוד לאמונת האחר. בוז”.

    מיכל צ’רנוביצקי מהתא החרדי במפלגת העבודה, צייצה: “ליונתן רזאל היו לא מעט אפשרויות אחרות להימנע מלראות את קהל הנשים: לעצום עיניים. לשים מגבעת ולמשוך אותה טיפה למטה. לבקש להחשיך את האולם יותר. וכדומה. הוא בחר בלשים סלוטייפ שחור צעקני, ובוטה. מקווה שזו היתה ההופעה האחרונה לנשים שהוא הוזמן אליה”.

    ציפי ירום, מ’משפחה’ צייצה: “ואולי הריקוד שלהן זו פרובוקציה לשם תשומת לב? הן ידעו שהוא אדם ירא שמים ושומר מצוות שאסור לו לראות אותן רוקדות”.

    חני וייזר צייצה: “יונתן רזאל שלום, פעם הבאה תכוון כמה סנטימטרים למטה ותדביק על הפה”.

     

    #3167

    אלמוני

    לצערי כמו בעוד נושאים שראוי שאנחנו נגיב עליהם תיקשורתית גם בנושא זה לא נשמע קולנו ברבים
    יונתן ידע שה וא הולך להופיע
    הוא יודע שאנשים קמים לרקוד בהופעות
    הוא יודע שהוא מופיע בפני נשים
    הוא היה צריך להחליט מראש או שהוא לא מופיע או שהוא מוצא פתרון כמו תאורה מסנוורת
    מה שהוא עשה זו לדעתי הטרדה מינית של כל הנוכחות
    פעולה שקרתה בגלל יהירות וחוסר מחשבה מראש
    זה לא קדושה
    לא חסידות
    לא ראוי
    ולא משובח

    פשוט בושה וטפשות

    #3183

    אלמוני

    תגובה לדברי דוד כרפס לעיל:

    מה הקשר הטרדה?
    ולמה אין בזה קידוש ה’?
    ולמה אין בזה רצון לשמור על עקרונות?

    מה, כל גדר נחשב בעיניך כיהירות טיפשות בושה וסטיה?

    נראה לי שמי שיש לו באמת יכולת הכלה וכיבוד הזולת,
    יעריך את מעשהו רצונו ודעותיו של אחר גם אם זה לא מסתדר עם השקפת חייו..

    מה, כולם צריכים להיות אותו דבר?

    וכל העיתונאים, שבדרך כלל מתהדרים בנוצות הפתיחות, המגנים כאן את יונתן – אם מעשה כזה פשוט פוגע בציפור נפשם, ומיד הם יוצאים להגנת הנשים הפגועות והנעלבות, אז הדבר מגלה את הידוע מזמן, שבאמת המוחין שלהם מצומצמים בקטנות, בדיוק כמו גדולי הקנאים השוטים בכל המגזרים, והפתיחות ויכולת קבלת האחר שאצלם הוא ערך מקודש, היא ברמת גן ילדים.

    ואיני מסכים עם דבריך שזו בושה וטיפשות..
    זו אמירה צלולה של דרך של אמונה (ואתה לא חייב להסכים עם דרכו ואמונתו..)
    ומי שנפגע ריגשית מזה שיונתן עצם את עיניו וסירב להסתכל בנשים המחוללות,
    הוא או מקדם אג’נדה אנטי דתית או סתם טמבל סתום חסר אופק..

    איש אמת מעריך יושר יציב שאינו מתקפל,
    ואפילו שאינו כאמונתו..

    ובעניין הזה יש הרבה לדבר בהרבה דוגמאות –
    וכי תלחץ יד לאישה כדי שהיא לא תיפגע?
    ואם כן (כמו שיש מי שמתיר – כך שמעתי)
    אז מי מחבריך שיסרב ללחוץ, תקרא לו יהיר מטריד ומבייש וסוטה וטיפש?

    #3191

    אלמוני

    אמנון היקר, אם קראת לא שנית ואם שנית לא שילשת!!
    כתבתי ברור ופשוט:
    1. הוא יכל לוותר על הופעה בפני נשים מראש הרי לא הכריחו אותו לעשות זאת
    2. הוא יודע שכשמופיעים אזי קמים אנשים לרקוד וגם הנשים עושות זאת או עכ”פ עלולות, הוא היה צריך להיערך לכך באמצעים אחרים כמו תאורה מסנוורת או כל פתרון יצירתי אחר, אבל מראש!!!

    ניסיון האילתור של הוא פוגעני ופרובוקטיבי!
    אין לי הערכה לטפשות של מי שאינו רואה את הנולד!

    אני לא דן על העקרון של הסתכלות בנשים אלא על תגובתו המבישה, כן … מבישה.
    אין זה קידוש ה’ או כל דבר מרומם, זו לא אמירה צלולה של דרך אמונה זו קלות דעת אימפולסיבית שאינה ראויה במרחב הציבורי
    יונתן רזאל אינו אדם פרטי הוא דמות ציבורית מייצגת שלצערי מהווה מודל שמייצג גם אותי בפני העולם ואיני רוצה להחשב אידיוט כמותו.

    לצערי מרוב שרצית לשמור על עקרון “שמירת העיניים” שכחת שפגיעה בזולת היא עבירה מדאורייתא חמורה.
    עכשיו, מה עושים כשערכים מתנגשים?
    צריך להבין שלפעמים צריך להעדיף ערך אחד על משנהו או להמנע מההתנגשות

    ולגבי הדמגוגיה על לחיצת יד אישה,
    לחיצת יד אישה שלא מסיבת הנאה או מחשבה אירוטית אלא כנימוס מקובל אין ברור שהיא מדאורייתא ולפי הרבה פוסקים היא מדרבנן – יש אף הטוענים שאינה מדרבנן!
    יש פוסקים שהתירו אותה במצב של חוסר ברירה כאשר האפשרות השניה היא שהאישה תפגע (דאורייתא) לכן, גם אם אתה לא אוהב את ההיתר (גם אני לא) הוא לפחות נאמר ע”י פוסקים:
    הרב שרלו דן בכך והתיר, הוא איש הלכה אמנם חדשן אבל מבוסס הלכתית (גם אם איני מסכים או מתלהב מפסקיו)

    עכ”פ אדם שמגיע לסיטואציה כזו במקרה יכול להגיב באופן אוטומטי אבל אדם שיודע מראש כמו רזאל שזו הסיטואציה ראוי לו לחשבן כיצד לצאת נקי מכל צד ללא נדנוד של ביקורת וללא שהדבר יהיה מורגש.

    כבעלי תשובה המרחפים בין כל העולמות ובכל הקהלים ראוי מאד שנחשוב מראש ולא נבייש וגם לא נתבייש לא בעוה”ז ולא בעוה”ב

    #3194

    אלמוני

    דוד אתייחס לדברך..

    כתבת:
    “הוא יכל לוותר על הופעה בפני נשים מראש הרי לא הכריחו אותו לעשות זאת..”

    הדבר יותר נכון היא לגבי המרקדות.. הן ידעו שהם באות להופעה של נגן דתי בע”ת והיה להם ראוי להתנהג בהתאם..

    כתבת:
    “ניסיון האילתור של הוא פוגעני ופרובוקטיבי!”..

    ממש לא מסכים איתך..
    מה פוגעני ומה פרוקטיבי?
    מילא היה מדבר עם אשה אחת באופן אישי והיה מדביק סרט על עיניו..
    אבל כאן מי נפגעה בדיוק מכל הקהל,
    הרי זו שטות גמורה לומר שמשהי בקהל נפגעה.
    מה שנפגע זה רק ערכי החילוניות המתירנית..

    כתבת:
    “אני לא דן על העקרון של הסתכלות בנשים אלא על תגובתו המבישה, כן … מבישה.”

    מה מביש בזה?
    שזה לא מסתדר עם הנימוסים המערביים וחנוני תל אביב?

    בעיניך הוא אידיוט –
    אבל ראה רבים מהכתבים החילוניים לא ראו בזה שום בעיה, ואדרבה היתה להם מספיק רחבות דעת להבין שאפשר/מותר להיות אחר – ולא להיות מכיל וסובלני רק במסגרת הטרוף העולמי ..

    ואל תדאג הוא לא מייצג אותך בשום אופן..

    אנחנו לא מקשה אחת – אנחנו זרם מגוון מאוד ..

    אז בא נבין שכל אחד צריך לייצג את עצמו וכדאי שישתדל לעשות את זה טוב..

    כתבת:
    “לצערי מרוב שרצית לשמור על עקרון “שמירת העיניים” שכחת שפגיעה בזולת היא עבירה מדאורייתא חמורה”.

    גם ראייה אסורה היא לאו דאורייתא – ולפי רבינו יונה האיסור הוא גם ללא הרהור – וגם מי יכול לומר שיראה אשה נאה ויהיה כזה קדוש שלא תהיה לו כל הנאה מראיית אשה יפה?
    לא הלאה אותך בכל המובאות התורניות,
    רק הצד השוה שעליך לראות שאין אתה יכול לקבל מי שלא חושב כמוך..
    למרות שיש לו סימוכין תורניים מובהקים..

    כתבת:
    “ולגבי הדמגוגיה על לחיצת יד אישה..”

    למה דמגוגיה?
    תתייחס לשאלה בצורה בוגרת..

    #3218

    המעשה של יונתן רזאל נוגע לכאורה גם לסוגית חילול ה’, דהיינו שאדם דתי-בן תורה עושה מעשה שהאחרים מצפים שאדם כמותו לא יעשה, אפילו שיש לו הסבר לעשיתו. הגמרא ביומא (פו:) שואלת היכי דמי חילול השם? ועונה: כמו “רבי יוחנן שהולך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין, ואף שהוא עושה זאת מחמת שנחלש מלמודו, אפ”ה בני אדם עלולים לטעות וללמוד ממנו להבטל מתלמוד תורה. וכן, נראה כי כאשר האדם עושה כמצוות התורה והדבר נראה בעיני חילונים כמעשה פסול, אין הדבר חילול ה’, לכן אף שהחילונים או עמי הארצות חושבים כי התייחסות מסוימת שלנו לאישה היא מעשה נלוז ופרימיטיבי, עדיין אין בכך משום חילול ה’.

    ומכאן למעשה של יונתן רזאל שהופיע עם פלסתר על העיניים, מאחר ונשים רקדו בפניו. ראשית, אני מצר שהוא לא הגיב תגובה כנה ואמיתית. שנית, אני מניח שהוא עשה את כל הבירורים ההלכתיים המקדמיים הנדרשים להופיע בפני נשים ועל כך איני מתייחס. לי נראה כי כל המתבונן בתמונה שלו יודה כי הדבר הזה נראה מוזר ואינו מכובד מצד עצמו, אפילו עבורנו. אני מבין כי הוא נקלע לסיטואציה שהוא לא ציפה לה, ומאותו רגע התחילה סוגיה של אדם שיש לו מעמד ציבורי לא רק בציבור הדתי אלא גם בציבור החילוני. אדם אהוד ומשפיע שכעת מסתכלים עליו עינים מגוונות ביותר והוא נכנס לגדר של סוגיית חילול ה’ או לפחות כבוד ה’. ואם שורת הדין להתנהג כך, אזי אין “עצה ואין תבונה כנגד ה'”, אולם נדמה לי ששורת הדין במקרה של אונס זה אינה כך. ואם נאמר כי מעשה זה נבע מתוך עבודת ה’ הפרטית שלו, אזי לעניות דעתי עבודת ה’ הפרטית נדחית בפני מעשה מוזר ולא מכובד זה, שאינו הולם דמות ציבורית. ואם רצה ל”חנך” את הציבור, אזי הדבר גרוע יותר.

    המעשה הזה הובא על ידי, שכן הוא נוגע מאוד לבעלי תשובה, שיוצאים ומתחככים עם הציבור הכללי. אף שאיני חושב כי אנחנו מסוגלים לחיות ברמה של רבי יוחנן בבחינת “לא ללכת ד’ אמות ללא תורה ותפילין” שזה היה מעקר אותנו וגורם ללבישת לבושים שאינם הולמים אותנו, עדיין הדבר נוגע הן בשימת לב וערנות לכך כי אנחנו שליחים של ה’ בעולם. ועוד שמי שהולך ומתחכך בעולם המעורב הישראלי, צריך להתאים את עבודתו (הכוללת הלכות, הנהגות, דעות) שאיתם הוא יכול לחיות בצורה הנורמאלית בעצמו ובייחס לאחרים. כשהגענו לחיפה, היה אצלנו בעל תשובה, שהחמיר מאוד בטלטול ולא סמך על העירוב, של הציבור החרדי בחיפה. אמרתי לו שהחיים בחיפה אינם מאפשרים לו לחיות כך. והוא שאל פוסק שמכיר אותנו והוא הורה לו להתיר את החומרה. אדם שמופיע בפני ציבור מעורב אינו יכול להעמיד סטנדרטים עליונים בנושא זה “שמירת העיניים” בעבודת ה’ שלו. מסתמא שה’ מעוניין בחלק הציבורי של עבודתו, ללא מעשים מוזרים ולא מכובדים. זוהי מבחינתי התשובה להרבה שאלות ששואלים אנשי השכונות החרדיות את אלה שחיים בחברה מעורבת: “אתם נשארים ברמה הדתית שלכם” ומתכוונים לאיך אתה שומר על סטנדרטים חרדיים עליונים בעולם שלכם. והתשובה היא: “לא, לא תמיד בכל אופן כי אנחנו נמצאים במקום שאינו מאפשר תמיד הנהגות אלו, ויש לנו שם שליחות חשובה אחרת”, או סתם “שם אנחנו יכולים לחיות לכתחילה חיים בריאים” ואז כנראה בורא עולם מבין שאנחנו לא יכולים להישאר בעניינים מסוימים בסטנדרטים הגבוהים ההם.

    #3235

    יש מי שהעיר בפשטות, שעם כל האהדה הגדולה ליוצרים כמו רזאל שלדעתנו יש להם שליחות חשובה גם כלפי עצמם וגם כלפי החילונים, וקודם כל לא לעבור על הלכה, אבל במחשבה שניה המראה המוזר הזה שאינו מקרב אלא מרחיק, אינו תואם את “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום” – לא שצריל חלילה לוותר על הלכה, אבל למצוא דרך מראש [אתה יודע לאן אתה הולך] שלא יתחלל שם שמים על ידך בשעה שאתה שומר על הלכה.
    (לעצמי חשבתי, קצת בצחוק, שחבל לא חבש משקפי שמש שחורים, כמו שעשה סטיווי וונדר… שאגב האחים רזאל שאבו ממנו כמה יסודות מוזיקליים מוצלחים).

    #3236

    אלמוני

    בחז”ל יש שתי דוגמאות קיצוניות לתגובה לראית נשים
    הדוגמה הקיצונית לשמירת העיניים היא של מתיא בן חרש במדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת – הוספה סימן א שמעולם לא הסתכל באישה ונעץ שני מסמרים מלובנים בעיניו כדי להנצל מנסיון השטן.
    לעומת זאת ר’ יוחנן היה יושב על שערי בית הטבילה כדי שיסתכלו בו הנשים וכשנשאל על כך אמר שדומות בעיניו כאווזים לבנות.
    יונתן רזאל צריך להחליט אם הוא כמתיא בן חרש אז שיתכבד וישב בביתו. אם הוא החליט להופיע בפני נשים אז שידאג או לחיסון פנימי נוסח ר’ יוחנן או לפתרון הולם למצב שנשים נמצאות, שרות ורוקדות.
    המצב של ללכת למקום בו ראיית הנשים היא ודאית ולפתע לשים פלסטר על העיניים בוודאי אינו אפשרי והוא בבחינת כלאיים. זה לא מצב של אין דרכא אחרינא (אנוס) ולא מצב של איכא דרכא אחרינא (פושע). זהוא מצב של התנהגות חסרת שיקול. וחבל שכך עלתה בידו.

מוצגות 8 תגובות – 1 עד 8 (מתוך 8 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.