מהן הקבוצות השונות של החוזרים בתשובה? ‏מיפוי

שתף
Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

דף הבית פורומים פורום בעלי תשובה מהן הקבוצות השונות של החוזרים בתשובה? ‏מיפוי

הדיון הזה מכיל 9 תגובות, ויש לו 5 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  רפאל צייטלין לפני 4 חודשים.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2771

    הצורך במיפוי
    חברים, נראה שכדאי להגדיר את מאפייני הציבור שאנו עוסקים בו. מי הם, מה הם עושים בגדול, ‏מה הם צריכים. הרי לא באנו לפורום רק לפתור עניינים אישיים, אלא לנסות ליצור מהלך שיועיל ‏לרבים, אז צריך לדעת מי ‘הרבים’ הללו, לא? ‏
    התעוררתי לזה כי יש הבדל בין הקבוצה הותיקה, יוצאי אור שמח וכדומה, לבין אחרים שעברו ‏מסלול שונה, או צעירים יותר. חוץ מצרכים שונים, הדבר גורם לאי הבנות ואפילו למחלוקות, ‏כשאינך מבין מדוע מישהו כותב כך על חוזרים בתשובה?.. אבל הוא פשוט כותב על קבוצה אחרת, ‏ואתה מדבר על קבוצה שונה… ושנינו לא תפסנו זאת. ‏
    אכתוב מה שידוע לי מהנסיון, בעיקר מהחברה החרדית שאני חי בה, אבל בלי לקבוע מסמרות, ‏ושזה דווקא ככה ולא אחרת. הכל בהשערה, והכל פתוח לתיקונים והערות מצידכם, עד כדי חלוקה ‏מחדש. ואם תרצו ננסח יחד מסמך נכון ומסודר..‏

    כדי לא להאריך אכתוב בכל קבוצה רק מאפיינים עיקריים, יש כמובן יוצאים מן הכלל.‏

    הקבוצות
    נראה לחלק את ציבור החוזרים בתשובה לקבוצות הבאות:‏

    ‏1. לפי החברה בה גרים:‏
    א. אלה שחיים בחברה החרדית
    ב. אלה שחיים בחברה החרדית-לאומית/הדתית-לאומית
    ג. אלה שחיים בחברה החילונית

    ‏2. לפי מצב ערכי-חברתי:‏
    ‏2. א.‏ החוזרים בתשובה הוותיקים, בעלי ותק של 15-20 שנה ומעלה: ‏
    אלה שחיים בחברה החרדית, חלקם מצליחים בחייהם, אבל חלקם מטופלים במשפחות גדולות, ‏טרודים בבעיות חינוך, פרנסה, שלום בית (גירושין בשיעור גבוה יחסית). רבים מהם חשים חוסר ‏‏סיפוק מחייהם. (בתוכם מצויים בעלי ערכים, ניסיון וכישרונות גדולים שיכולים לתרום רבות ‏‏לחברה).‏
    ‏* לא ידוע לי מצבם של אלה שבמגזרים אחרים. יותר טוב?‏

    ‏2ב.‏ ‏ החוזרים בתשובה הצעירים יותר: ‏
    אלה שחיים בחברה החרדית, חלקם מצליחים בחייהם, אבל חלקם קיבלו/מקבלים ‏הדרכה בלתי ‏מאוזנת, או שאינם מוכנה לשמוע שיחות הדרכה ל”איזון”, מסרבת ‏להכיר במגוון הרחב הקיים ‏בעבודת ה’ וחבריה נוקטים בהתבטלות מול האברך או הרב המחזיר ‏בתשובה. ‏במקום ללמוד ‏מניסיונם של הותיקים, הם חוזרים על אותן טעויות שהובילו ‏להתפכחות כואבת, בעיקר בתחום ‏חינוך הילדים.‏
    ‏* מה מצבם של אלה שבמגזרים אחרים?‏

    ‏2 ג: ‏ החוזרים בתשובה החדשים: ‏
    מחוברים ‏לתוכן התורני במדיה, וגם לשיח הציבורי החילוני. עשרות אלפים מהם רווקים/ת (לפי ‏נתוני הלמ”ס). לפעמים אינם דבקים בשיטה רעיונית או קהילה כלשהיא, לפעמים ללא הנהגה ‏והדרכה, מנוצלים על ידי “באבות” שיווקיים ודומיהם. זקוקים להדרכה רבה ‏כדי לא להיקלע לטעויות ‏שונות, ובעתיד לבעיות שלום בית וחינוך. ‏

    חבר’ה, מה דעתכם?‏

    • הדיון הזה עודכן לפני 4 חודשים, 2 שבועות ע״י ניסן לברון.
    • הדיון הזה עודכן לפני 4 חודשים, 2 שבועות ע״י  ניסן לברון בגלל: הבהרה
    • הדיון הזה עודכן לפני 4 חודשים, 2 שבועות ע״י ניסן לברון.
    #2785

    דוד כרפס
    משתתף

    ניתן לחלוק על הגדרות המצבים אבל ככלל המיפוי חשוב
    בעיקר כדי להגדיר את קהל הלקוחות ומהו השירות שניתן להעניק לו

    #2789

    בס”ד

    אני אישית, כבן לחוזרים בתשובה וכאחד שטיפה עוסק בנושא חושב שהחלוקה צריכה להיעשות לפי טווח הגילאים, תקופת החזרה בתשובה והאזור ממנו הגיע (לאו דווקא אזור מגורים אלא הסביבה החברתית) החוזר בתשובה,
    אני חושב שמה שיותר משפיע על סגנון האדם הוא המקום שממנו הגיע, ולא לאיפה הגיע, למרות שלזה יש השפעה רבה בד”כ על הילדים (לטובה או לא, כל אחד לפי הגדרתו…),
    ניתן לראות הרבה משותף בין חוזרים בתשובה שלפני חזרתם למדו מקצוע כמו קולנוע (לדוג’) וטיילו בהודו [קבוצה א’], או בין כאלו שלהבדיל למדו מדעי המחשב קיבלו את המוסכמות החברתיות והחליטו לחזור בתשובה מסיבה יותר שכלית (לעומת הקבוצה הראשונה שבד”כ כלל חזרו בתשובה בעקבות סיבה יותר רגשית)[קבוצה ב’].
    ניתן לראות שהחוזרים בתשובה ילידי ‘דור הX’ בד”כ משתייכים לקבוצה הראשונה, לעומת המבוגרים יותר או הצעירים יותר (וכשאני אומר מבוגרים או צעירים זה לא בהכרח קשור לגיל אלא לתקופה בה חזרו בתשובה) שבד”כ משתייכים לקבוצה השנייה.
    המוטיבציה שלי לעשות את החלוקה דווקא בצורה כזו נובעת מכך שניתן לראות שהגל הראשון של החוזרים בתשובה היה מורכב בעיקר מאוכלוסיה מאוד איכותית (אני מכיר כמה פיזיקאים מהגל הראשון)[קבוצה ב’], הגל השני, האהוב עלי, כלל בעיקר את ילידי ‘דור הX’ שרובם חזרו בתשובה לאחר חיפוש עצמי מתמשך ולאחר שחוו תחושות של חוסר משמעות [קבוצה א’], והגל השלישי והאחרון (נראה לי) מורכב בעיקר מאוכלוסיה עממית סטנדרטית [קבוצה א’].
    ניתן גם להגדיר את החוזרים בתשובה לפי דעתי לפי רמת יכולת ההשתייכות החברתית של ילדיהם בחברה החרדית, לילד שספג כל ילדותו אווירה של חיפוש עצמי ושמע מילות שירים כמו “ריבונו של עולם אם נדבר גלויות לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות” בד”כ יהיה יותר קשה להשתלב בחברה בה ישנן אין סוף מוסכמות חברתיות לא מוסברות [קבוצה א’], לעומת ילד, שכל חייו גדל באווירה שהרבה יותר דומה לאווירה החרדית בת זמנינו [קבוצה ב’],
    אני אישית מכיר משפחות כאלו וכאלו, חלקן בערים חרדיות וחלקן לא, ואני חושב שמה שיותר משפיע על הבית זו האווירה שבתוכו, ולא בהכרח האווירה ברחוב,
    במהלך כל הקטע נזהרתי להשתמש המון פעמים ב’בד”כ’ כי יש יוצאי דופן מפתיעים לכאן ולכאן,
    אני מודע לכך שהחלוקה לא מושלמת ולא בהכרח כולם יסכימו איתה.
    בעז”ה בקרוב מאוד נחזור כולנו בתשובה אמיתית.

    #2881

    אלמוני

    איתמר תוספת חלוקתך נכונה,
    ועדיין לדעתי יש להוסיף כמה פראמטרים..

    בעיקר בדברים הסמויים מן העין, שנקרא להם “החויה האלוהית”..

    אחת החלוקות הנסתרות של בעלי תשובה,
    היא העוצמה והסוג של ההכרה שלהם בבורא עולם..

    שמשינויי זאת החויה נמשכים האמונה והכוח והיכולת לשינוי של כל אחד..

    #2905

    בס”ד

    נכון, בד”כ ניתן ‘לנבא’ את ‘סוג’ האמונה של האדם לפי החוויות שאותו חווה, לכן לפי דעתי ע”י החלוקה שאותה הבאתי ניתן לדעת בד”כ מהי ‘החוויה האלוהית’ של האדם,
    כמובן שחלוקה לפי המצב הרוחני חשובה מאוד,
    אני חושב שאפשר להגיד על פי רוב שמצבם הרוחני של בעלי התשובה טוב מאוד (ואפילו מצוין ביחס לחברה), בתקופה האחרונה יחסית, ואת הקבוצה הזו הייתי מכניס כקבוצת בת של הקבוצה אותה הגדרתי כקבוצה ב’, ישנם אנשים ששיקול כבד בחזרתם בתשובה היא מחשבה על פרטים לכאורה טכניים (ילדיהם או משפחתם) ולא בהכרח אהבתם לקב”ה, ולכן אכן נוצר מצב, שגם הוא כנראה טוב, שישנם בעלי תשובה שמצבם הרוחני לא בהכרח ממש טוב,
    אך ניתן לראות בצורה גורפת שהנטייה הכוללת של בעלי התשובה היא לא להתפשר ולא לוותר על ‘חוויה אלוהית’ מושלמת,
    ולכן אני חושב שאצל חלק נכבד מבעלי התשובה ישנה הכרה מלאה בקב”ה, ולכן חלוקה זו יכולה לשים מס’ רב של אנשים באותה המשבצת למרות שלכאורה מצבם של ילדיהם או הווי חייהם יראה שונה מאוד.

    #3019

    אלמוני

    מי לדעתך הם קבוצת הבע”ת שיכולים לעשות שינוי?
    כוונתי לשינוי חיים
    לשינוי תפיסה?

    #3154

    בס”ד

    אני לא בטוח שהבנתי לגמרי את שאלתך,
    נראה לי וודאי שלכלל אוכלוסיית החוזרים בתשובה ישנה השפעה על החברה,
    ברור שלאדם שמכיר את ה’שפה’ החילונית תהיה השפעה רבה יותר מלאחד המדבר בשפה שונה (למרות שגם ניתן לראות שישנם רבנים רבים שאינם בעלי תשובה שמצליחים ב”ה להחזיר בתשובה מס’ רב של אנשים),
    לכאורה בעלי התשובה שהגדרתי כקבוצה ב’ נוטים יותר להימצא בחברה ה’גבוהה’ (בחברות ההיי-טק, בתקשורת וכו’) ולכן יש להם השפעה חשובה על האוכלוסייה איתם הם נמצאים במגע ועל האוכלוסייה הכללית, אך גם ניתן לראות שגם מאותם אלו המשתייכים בקבוצה שהגדרתי כקבוצה הראשונה ישנם אנשים (בעיקר אומנים, או מורי דרך) המשפיעים רבות על החברה,
    לפי דעתי האישית השפעה חשובה יותר על החברה היא השפעה המתבצעת בחיי היום-יום, במעשי קטנים המקדשים את שם ה’ ולא בצורה יזומה, יש משהו יותר חזק ומרשים בלראות את משפחת השכנים מדליקים נרות חנוכה באווירה משפחתית מאשר לראות רב מטיף בטלוויזיה,
    ולכן, מפני שלשתי הקבוצות ישנה השפעה חשובה מאוד על החברה, טיפה קשה לי לרדת בדיוק לכוונת שאלתך.
    חנוכה שמח!

    #3164

    אלמוני

    כוונתי לשינוי בחיים שלהם עצמם
    ולא לשנות חיי משהו אחר..

    הכוונה האם התשובה היא שינוי חד פעמי (על כל עוצמתו)?
    או האם יש מי מהבע”ת שעדיין ברי שינוי?

    #3197

    בס”ד

    תשובה היא לא שינוי חד פעמי,
    תחושת המחויבות של בע”ת לחברה הכללית נמוכה יחסית, מה שגורם למצבם להיות דינמי,
    כל אדם חווה עליות וירידות במשך כל חייו, אך ברור שבע”ת שאצלם הרגש דומיננטי חווים יותר עליות וירידות מאדם ממוצע, או לפחות נותנים לעליות והירידות משמעות גבוהה ממה שייתן האדם הממוצע,
    גורם נוסף שללא ספק גורם לכך שחייהם של בעה”ת בפרט יהיו דינמיים הוא מצבם של ילדיהם, שבעוד שאצל משפחה חרדית ‘קלאסית’ לא יתרגשו מילד ‘בעייתי’ אצל בע”ת בדר”כ יהיו ניסיונות רבים להחזיר אותו לחיק המשפחה ולראות איך לרצות אותו.

    #3255

    בוקר טוב לכולם

    רק היום ראיתי את הדיון הזה. נהניתי מאוד מכל מה שנכתב.

    מקווה שיהיו עוד דעות ונסיונות לברר את העניין, כי עדיין לא ראיתי קשר בין החלוקות [שכולם נכונים, כל אחד מבחינה אחרת] ובין השאלה היסודית של ניסן:

    מה הם הצרכים הקיימים, שעליהם הפורום שלנו יוכל לתת מענה, באופן חדש ומתאים יותר משאר גופים שכבר פועלים בשטח?

    בכבוד רב

    רפאל

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.

שתף
Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn