האם החרדים-לאומיים הם אופציה לבעלי תשובה? דיון

שתף
Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

דף הבית פורומים פורום בעלי תשובה האם החרדים-לאומיים הם אופציה לבעלי תשובה? דיון

הדיון הזה מכיל 16 תגובות, ויש לו 7 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  רונן י לפני 3 חודשים.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 17 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #3289

    דוד כרפס
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 10:41 | הגב
    שלום אביחי, שמח לראות שהצטרפת לשיח, ואשמח אם תמשיך ותתרום מחוכמתך לדיון,
    לגופו של עניין,
    לדעתי ומנסיוני,
    הציבור החרד”לי אמנם נראה כיותר תואם את הדי.אן.אי. שלנו מהרבה בחינות – יראת שמים ברמה גבוה יחד עם חיבור לישראליות, למדינה לתרבות ולחיי העשיה, השקפה תורנית עם שאיפה לשנות את פני החברה מתוך מעורבות וכו’ וכו’
    הבעיה היא שגם הם לא בדיוק מעוניינים בנו, כן הם ישמחו לחיזוק במסה קטנה ואיכותית (גם החרדים לפני 30-40 שנים התלהבו שהגענו ושמחו בנו).
    אבל הפכנו לציבור ענק ורווי בעיות,
    בעיות שאופיניות לנו בדווקא באופן מובהק ושאינן נחלת הציבורים האחרים.
    לכן אנחנו הופכים בסיכום הכללי לנטל על הציבור החרדי ועל הציבור החרד”לי ועל כל ציבור שהוא.
    אנחנו כמו המהגרים מאפריקה לאירופה, יש הומניות ורחמים על כמה מסכנים אבל גלי הגירה מתהפכים מסמפטיה למרירות, כעס ופחד. התגובה באירופה היא עליה במפלגות ימין קיצוניות הרוצות לחזק את הזהות הלאומנית האירופאית ושנאת הזר המאיים דמוגרפית.
    גם החרדים והחרדל”ים מגיבים (או יגיבו) באותו האופן, אנחנו מהווים איום עליהם מבחינה דמוגרפית, אנחנו מעלים לסדר היום שלהם דברים שאינם טבעיים והם ידחו אותנו בשתי ידיים ויתעצמו כנגד ההשפעה הזרה שאנחנו מביאים, הם יפחדו ויגיבו בקיצוניות לאומנית.
    לכן, אסור לנו לחשוב שאנחנו קטנים ולא מסוגלים, כי… פשוט אין ברירה אחרת.
    אנחנו ציבור גדול והגיע הזמן שנהפוך לעצמאיים לא כי זה נוח אלא כי זה מחוייב!

    אביחי בן אהרון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 11:08 | הגב
    דוד שלום
    אני מבין את הסברה שלך ,נוטה להסכים איתה,ודנתי בה ביני לבין עצמי בעבר
    הרי לכאורה אין שום סיבה שיהיה הבדל בתהליך שקרה לבעלי תשובה בחברה החרדית לבין מה שיקרה אם הם ינסו להשתלב בחברה החרדלית
    לכאורה פריטים בודדים יתקבלו בברכה ובשמחה ואילו כשהזרם יגדל והצד המארח ירגיש מאוים ע”י הצד השני הוא יגיב בהתגוננות ובהיבדלות על מנת לשמר את הערכים שלו

    אז כן זאת סברה הגיונית,אך אבקש להעלות 2 נקודות
    הראשונה היא שהייתי מעוניין לשבת עם רבנים בעלי השפעה בציבור החרד”לי וללבן איתם את הסברה הזאת ולראות האם לאור הנסיון שהיה עם הציבור החרדי ניתן ללמוד ולשנות ולמנוע את המצב הזה
    במידה שהרבנים יבינו את כל המורכבות והבעייתיות עם נסיון העבר שלנו בציבור החרדי ועדיין יסברו שיש על מה לדבר אז נוכל לשקול להתקדם

    הנקודה השנייה היא שהציבור החרדלי הוא בעצמו תת זרם בתהליך בנייה שמבדל את עצמו מהציבור הדל”י המרכזי וגם בתוכו עצמו יש זרמים ותתי זרמים
    אני הייתי רוצה להעלות לציבור הנ”ל אופציה לשלב כוחות וליצור חברה חדשה לגמרי שבה ישתלבו החרדלים עם ציבור בעלי התשובה שמתאימים לסגנון הנ”ל
    בצורה כזאת לא יהיה מצב של מארח ומתארח אלא של שותפים לדרך ולחזון
    ואם תשאל אם כן למה אני צריך את הציבור החרדלי לצידי,כאן אני אנסה לומר שאנחנו צריכים לצידנו אנשים שמצד אחד עולם הערכים שלהם קרוב ונושק לעולמינו והם יכולים(עם דגש על יכולים) וצריכים(עם דגש על צריכים) לקבל מאיתנו ומהמטען שנמצא על העגלה שלנו ובמקביל סוחבים בעגלה שלהם את מסורת של שמירת תורה ומצוות שיכולה וצריכה להפרות אותנו שגדלו ללא הרקע הדתי

    דוד כרפס
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 11:41 | הגב
    אדרבא,
    קריינא דאיגרתא איהו להווי פרבנקא
    אשמח אם תברר את העניין ותשתף את המידע עם כולנו

    אביחי בן אהרון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 12:00 | הגב
    אכן כן,כבר ניסיתי להתחיל את המהלך של הבירור הנ”ל בכוחות עצמי
    אך מלבד מספר שיחות טלפון לאנשים שאכן הביעו נכונות להיפגש ולדבר עוד לא זכיתי להוציא את זה לפועל
    אני מעלה פה את הנקודה הזאת על מנת לקבל חיזוק ו/או ביקורת בונה למהלך הבירור הזה
    כמו כן יכול להיות שיש מי שכבר בדק ובירר ויכול להפרות אותי במידע רלוונטי שיקדם את העניין
    אולי אפילו יש מי שיחשוב שזה רעיון טוב ויהיה מעוניין לחבור אלי ביחד בתהליך הבדיקה והבירור
    ואנצל את הבמה ואשאל האם יש כאן מישהו שיש לו כבר קשרים ומהלכים אצל אנשי מפתח בציבור החרדלי שיכול לעזור להניע את התהליך ע”י קביעת פגישות עם רבנים רלוונטיים או באי כוחם בתור התחלה?

    דוד כרפס
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 12:08 | הגב
    כמו כל ציבור גם החרדלים הם צבור מגוון בעל מנעד רחב,
    אני מציע לדבר עם הרב טאו, ראש ישיבת הר המור, שהוא המנהיג של החלק הקיצוני ביותר של התת מגזר הזה.
    אני בהחלט מסכים שהמוסדות שלהם הם לכתחילה אצלם בעוד שהמוסדות המקבילים של החרדים הם הדיעבד שבדיעבד מבחינתם.
    יחד עם זה אני חושב שהערכתי דלעיל נכונה.
    מנסיון הם לא ששים לקבל בני בעתשי”ם במוסדותיהם וצריך לכך הצדקה שתהיה מקובלת עליהם וגם מעט פרוטקציה.
    ייתכן ולעופר גיסין יש מה לחדש בתחום.

    אביחי בן אהרון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 12:37 | הגב
    וודאי שיש אנשים שנתקלו בקשיים בקבלה למוסדות מן הסתם עקב חוסר התאמה בסיסית וחששות(אולי מוצדקים) של הצד השני
    אני אישית מכיר מוסדות שכן מקבלים ויש לי חברים שהילדים שלהם ממש פורחים שם ומרגישים שווים בין שווים
    אולי הבעיה נכון לעכשיו הוא חוסר תקשורת וחוסר מודעות
    לכן אני חושב שאם נשב 2 הצדדים ונציג כל אחד את היתרונות החסרונות הלבטים והחששות אולי נוכל ללבן את הדברים ולמצוא שיש מקום לשיתוף פעולה

    מה שמטריד אותי הוא שעד היום לא שמעתי משום רב חרדלי את דעתו בעניין מלבד הרב טל מיד בנימין שקרא להתחיל מהלך של שילוב בעלי התשובה וקבלתם (כחלק מתהליך גאולת עם ישראל לדבריו בשיחה פנימית שקיבלתי את התימלול שלה).
    הייתי מעוניין לשמוע מה דעתם של עוד רבנים מעוד זרמים וכיוונים בציבור החרדלי (הרב טאו,הרב ליאור,הרב אליהו ,הרב נריה,וכן על זה הדרך… )
    ולכן אני חושב שכרגע ההשתדלות הדרושה היא לעלות לפתחם ולשאול את דעתם בנושא

    אם לעופר או לכל אחד מהאנשים היקרים שנמצאים כאן יש מה להגיד בנושא מעל במה זאת אשמח לשמוע

    שחר בלומנטל
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 14:17 | הגב
    שלום אביחי.
    נעים להכיר, ברוך הבא לפורום.
    לא ארחיב כרגע. רק אגע בנקודה אחת אותה הזכרת.
    בשנה שעברה החליט הרב טל להקים ישיבה לדור שני של בעלי תשובה. מבחינתי זו הייתה בשורה משמחת מאד. שמו של הרב טל הולך לפניו. שלחתי את בני לשם. הישיבה נפתחה בחשוון. אחרי פסח קיבלנו הודעה שהישיבה נסגרת. למה? ככה!
    לא אנחנו ולא ילדינו זכינו להפגש עם הרב טל ולו פעם אחת במשך כל התקופה! מכתב חריף שכתבתי לו, נענה בלקוניות על ידי המזכיר שלו. ומה הנערים עשו שם בכל החדשים הללו? כלום. ממש כלום.
    ואחרי הבטלה שפגעה בהם קשות, ללא שום לקיחת אחריות, ללא שום הסברים המניחים את הדעת, נסגרה הישיבה והנערים נשלחו לגורלם באמצע שנת לימודים. המשמעות ברורה.
    במסעותי ובחיפושי למדתי להכיר ולהבחין בפטרונות ובהתנשאות כלפי בעלי תשובה, המאפיינת רבים כל כך לצערי.
    בחוויה האישית שלי אין לי באמת מקום בשום ציבור מאופיין כלשהוא. קצת מזה יש בי וקצת מזה. לא מתחייב על כל הקופה אצל אף אחד. לא מצדי ולא מצדם. רק ככה יש לי סיכוי כל שהוא להשאר בתוך גבולות השפיות…

    אביחי בן אהרון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 14:55 | הגב
    שחר היקר
    צר לי לשמוע את מה שאתה כותב כאן(מאוד מאוד צר לי)
    אם תשים לב כתבתי שאני מעוניין לשמוע את דעתם של עוד רבנים מלבד הרב טל ,אף פעם לא שמים את כל הביצים בסל אחד

    הערת אגב לגבי פתיחת מוסדות ייעודיים לילדי בעלי תשובה אני כתנאי הייתי שואל האם מי שפותח את המוסד מוכן לשלוח לשם את הילדים שלו בעצמו,אם התשובה היא לא אז אני אישית לא הייתי שולח לשם את ילדי
    מה שלא טוב מספיק לצד השני כנראה לא מספיק טוב גם בשבילי,אבל זה כבר נושא לדיון אחר

    עופר גיסין
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 15:28 | הגב
    שלום אביחי, נעים להכיר.

    הקשר עם הציבור החרדלי הוא חשוב, והם אנשים נפלאים מכל בחינה.
    בעלי התשובה שהשתלבו ביניהם (לא רבים כמו בציבור החרדי) נמצאים כנראה במצב יותר נעים וסביר מרבים אחרים.
    אבל לדעתי כמות הבעלי תשובה והאתגרים הקיימים לא מאפשרים כרגע למצוא שם פתרון.

    אני יכול לשתף אותך במסקנות שלי מהקשר שהיה לי עם רבנים גדולים מהציבור הזה .

    הפעילות של דן טיומקין ושלי החלה ביוזמה ובמימון של רב חרדלי – הרב יצחק נריה.
    הוא הפגיש אותנו עם אנשי חינוך רבים מציבור הזה, בעיקר לבחון אפשרות חינוך ילדי בעלי תשובה בחברה החרדלית.
    המסקנה שלהם היתה – ואני מקצר על קצה המזלג – שזה גדול עליהם בהרבה בחינות. כמו שדוד כתב כאן.

    דן ואני היינו ועדיין בקשר רציף עם הרב שמואל טל. כמו שהוא כותב (http://bit.ly/maane3) בהמלצתו על הפעילות שלנו.
    היו נסיונות שלו, מלאי רצון טוב, לארגן את תנועת התשובה תחת המוסדות שלו או לפתוח מוסדות חינוך עבורה. לעת עתה זה לא צלח.

    בחודש אלול האחרון היה כנס לבעלי תשובה חרדלי”ם שארגנה קהילת נהורא, ששייכת לישיבת רמת גן של הרב יהושע שפירא שגם השתתף בכנס. תימלול דברי כל המשתתפים בכנס הופיע בעלון שלהם “קרוב אליך”. אתה יכול לקרוא הכל כאן (http://bit.ly/fmaane4).
    אחרי הכנס הרב יהושע אמר לי: אתם צריכים, ויכולים, לנהל את עצמכם. אנחנו נלמד מכם.

    אביחי בן אהרון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 16:15 | הגב
    עופר שלום
    אם אני מבין נכון מדבריך או אז כציבור לא ניתן למצוא במגזר החרדלי פתרון כרגע אך לבעלי תשובה פרטיים זאת בהחלט יכולה להיות אפשרות מומלצת.האם הבנתי נכון?
    ואם הבנתי נכון אז ישנה בעייה קטנה אך בהחלט פתירה והיא שבעלי תשובה שמגיעים למגזר החרדי עוברים שטיפת מוח שכל מה שהוא לא חרדי בהגדרה הוא טרף ופסול וממילא הם לא מסוגלים לחשוב על הציבור החרדלי כפתרון גם במישור הפרטי
    האם יש מישהו בעל קומה תורנית שמוכן לשאת את הנאום שבו יאמר שמומלץ לפרטים מסוימים לחפש את מקומם במגזר החרדלי ושזה פתרון ראוי לעת עתה?אני יודע שכך נאמר בחדרי חדרים ובשיחות הדרכה אישיות אך כיצד מביאים את זה לידיעת האיש שברחוב שניזון מפשקווילים
    האם ניתן להשמיע את הקול הזה בכנס של עולם התשובה?

    אביחי בן אהרון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 16:22 | הגב
    אני מדבר כמובן על שינוי מחשבתי בתפיסת העולם של בעלי התשובה וביכולת שלהם להבין שיש עוד מגזרים שהם לא חרדים בהגדרה אבל הם עדיין תורניים מספיק בשביל לקיים בהם חיים בריאים לאור ההלכה והתורה
    זה קול שרוב חבריי בעלי התשובה לא זכו לשמוע מעולם והייתי שמח שהוא יושמע ברבים,אולי הציבור כבר בשל לשמוע

    ניסן לברון
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 18:37 | הגב
    אני חושב שעניין הציבור החרדל”י כאופציה חשוב מאוד. במקום הנוכחי כאן הוא לא יבלוט מספיק לציבור הגולשים וראוי לפתוח אשכול חדש אליו יועתק החומר שכאן. מישהו מתנגד?

    אסף
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 23:33 | הגב
    לפי נתןנים של סקרים מהימנים אחוז הנשירה במגזר הדתי לאומי הוא 87 אחוז לעומת 13אחוז במגזר החרדי

    דוד כרפס
    א׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 23:38 | הגב
    בציבור החרד”לי אין סקר ובציבור בעלי התשובה האחוז גבוה בהרבה
    אז לא ברור מה הסקר אומר על מצבינו ועל האפשרויות
    צריך לבחון האם אנו זקוקים לחסות או שאנו יכולים לקיים את עצמינו ולהיות עצמאיים
    אני לא מוצא רשימה שכתב יהודה גרינוולד על המאפיינים של בעלי התשובה שרבים הזדהו עם הכתוב בה, אבל אם היא תמצא נוכל לראות שאנו מזוהים פנימית יותר עם החרדלי”ם מאשר עם ציבורים אחרים

    אסף
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 5:54 | הגב
    מענין אם יש אירגונים שפועלים במסווה של פעילות תמימה ,להשפיע על ציבורים שונים לכיוונים שרצויים להם מבחינה פוליטית חברתית והם ממומנים עי הקרן החדשה לישראל או אירגונים דומים בעלי ממון במטרה לחלן את עם ישראל ,כלומר אני שואל האם יש כזה דבר קונספירציה או שאני מדומיין

    ניסן לברון
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 8:31 | הגב
    ודאי שיש. זה נקרא “אג’נדה נסתרת”.

    אלעד סטופניצקי
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 10:39 | הגב
    אסף – אתה טוען שאביחי בן אהרון הוא “אג’נדה נסתרת”?

    ניסן לברון
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 12:10 | הגב
    מרנן ורבנן,
    בואו נשמור את הדיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, כי האופציה החרדלי”ת היא אופציה אפשרית וטובה, אם כי לא מושלמת.
    אני מכיר כמה בע”ת שאם בתחילת תשובתם היו נכנסים לשם [עם עמידה על המשמר מסממנים חילוניים] במקום לחרדים, ילדיהם היום כיום שומרי שבת וכשרות (!).
    אני מדגיש שאין כאן ביקורת על החרדים, אלא פשוט החרדל”י יכול להתאים יותר לבע”ת בגלל פתיחותם לדברים שחשובים לנו.

    עופר גיסין
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 12:57 | הגב
    אביחי,

    כתבת:
    “האם יש מישהו בעל קומה תורנית שמוכן לשאת את הנאום שבו יאמר שמומלץ לפרטים מסוימים לחפש את מקומם במגזר החרדלי ושזה פתרון ראוי לעת עתה?אני יודע שכך נאמר בחדרי חדרים ובשיחות הדרכה אישיות אך כיצד מביאים את זה לידיעת האיש שברחוב שניזון מפשקווילים. האם ניתן להשמיע את הקול הזה בכנס של עולם התשובה?”

    רוב ככל בעלי התשובה נרתעים מחלק הלאומי בתוך ההשקפה החרדית-לאומית (חרד”ל), שסותר את השקפתם של גדולי הדור הזה והדור שעבר, ומעוד היבטים שונים של צורת החיים בציבור הזה.
    לי אישית אין שום ענין לשנות את דעתם או לעשות תעמולה לענין הזה. קטונתי.

    יש בעלי תשובה שבעקבות דברים שעברו מפתחים רצון לנטוש את צורת החיים החרדית, או מחפשים בנרות מקומות חינוך לילדיהם שהמסגרת החרדית לא מתאימה להם.
    במקרה כזה אפשר לייעץ באופן אישי לאנשים לנסות את האופציה הזו ולתת להם מידע. ההחלטה הסופית נשארת של האדם בעצמו.

    בודאי גם שיש צורך לגיטימי למסור מידע לציבור על האפשרויות העומדות בפניהם. מקומות מגורים, מוסדות חינוך. כל מקום שמתנהל ע”פ ההלכה ונאמן לתורה הוא ראוי וחשוב, חבר אני לכל אשר יראוך.

    אבל מבחינתי יש הבדל בין מסירת מידע לבין “גיוס” אנשים למהלך כזה.

    יהודה גרינולד
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 19:25 | הגב
    אני לא מתחבר עם ההקצנה והעמדת הדגל על ערך אחד עליון באף אחד מהמגזרים וזאת הבעיה. לא התורה אצל הליטאים, לא המשיח אמל חב”ד, לא את ארץ ישראל או תהליכי הגאולה של מדינת ישראל אצל הדת”ל ולא את הצדיק והאדמו”ר אצל החסידים. הכל נכון, אבל עבורי כשהכל יצא מהפרופורציות, כדי לבנות מגזר וזה משפיע על שאר ענייני העבודה, זה לא מתאים לי. הדבר ניכר שכאשר אני מדבר עם כל אחד זה מיד מגיע לדגל שלו והוא באיזשהו מקום מנסה לגייר אותי.
    באדרבה קבלנו מאמרים שך הדת”ל בסגנון “אז צדקנו, אה”. לא מתאים לי.
    לכן יש לנו קשר אדיר עם אנשים שעשו סוג של תשובה מהמשבצת המגזרית פרופר, והם פתוחים לקבל דין מן דין ולא לגייר. אז באמת הרבה עניינים בסיסיים במגזר הדת”ל הוא רלוונטי עבורנו. אני נהנה מפניני הלכה, מהרב שטיינזלץ, הרב שפירא וכו’ ואין בעיה, להפך.
    זאת הפלטפורמה, לא שמחה לאיד, לא גיור, מוכנות לשלב כוחות ולמצוא “מגרש משחקים”

    אסף
    ב׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 20:29 | הגב
    חבקוק

    אלעד סטופניצקי
    ג׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 8:51 | הגב
    שלום – בתגובה לאמירה של הרב גרינולד : ” מוכנות לשלב כוחות ולמצוא “מגרש משחקים” ” –
    גם אני חושב שכדאי מאוד לנסות לשלב כוחות עם הציבור החרדלי , לא לבקש מהם שיאמצו אותנו (לדעתי מספר בעלי התשובה גדול בהרבה מהציבור החרדלי) אלא שילוב כוחות ע”י עלון משותף , בתי מדרש משותפים ובהמשך “באם תהיה התאמה” גם גרעינים תורניים בישובים חילוניים , מוסדות חינוך משותפים וכדומה ….
    השאלה שלי היא : עם מי אפשר לדבר בציבור החרדלי שמצד אחד ירצה שיתוף פעולה בין הקבוצות ומצד שני יש לו את הכוח “להרים” שתפ”ים כאלו ?

    אלעד סטופניצקי
    ג׳ בטבת ה׳תשע״ח בשעה 9:04 | הגב
    דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שבעלי תשובה הם ציבור “של דור אחד” שלאחריו יש דור שני של ציבור דתי\חרדי לכל דבר (בעזרת השם ) לכן אני לא רואה לנכון לפתוח קו חדש של ציבור “לדור אחד” אלא לשתף פעולה עם ציבור שיהווה פלטפורמה לגידול נכון של הדור השני על בסיס תורני . ללא “גיור” אלא שתופי פעולה.
    וכל אחד יבחר את הדרך המתאימה לו .

    #3290

    דוד כרפס
    משתתף

    אלעד היקר
    לפני שנים רבות (לא ברור לי כמה זמן עבר מאז) בכנס בית מאיר הראשון,
    הציגו את אופצית הקמת הקהילות הנפרדות לבע”ת,
    אני נעמדתי גם כן לדבר והגבתי על הצעתם בהכרזה דומה לדבריך כאן,
    אמרתי אז “בעלי תשובה הם אפיזודה חולפת” כאשר הסברתי שהרי הייתה סטיה בשרשרת הדורות ואנחנו זה בסה”כ תיקון של הסטיה,
    הדורות הבאים כבר לא יהיו בעלי תשובה ולא יסבלו כמונו, אנחנו נקריב את עצמנו והם כבר יהיו חרדים, ואם לא לגמרי בדור השני אזי בוודאי בדור השלישי כבר לא יהיו חריקות והכל שב למסלולו התקין.

    אלא שלקח לי זמן להבין שהמציאות טפחה על פני ועל פני הדור שלי כולו,
    הדור השני סובל באחוזים ניכרים ממשבר זהות,
    הוא אינו מוצא את עצמו כחלק אינטגרלי מהחברה החרדית, הם גם התגלו כסובלים מתסמונת ה”איש אנגלי בניו יורק”,
    רבים עשו אחרוה פנה, רבים מסרבים להגדרה שהם חרדים,
    הבת שלי הגדירה את עצמה כ”בעלת תשובה מלידה”
    התקווה להמשך המסלול הפכה לאשליה.
    גם ילדי הפרומערים שנשארו אברכים ואברכיות מרגישים את השונות מהנורמה החרדית שבתוכה הם גדלו.
    על כל זאת נוסיף את העובדה שהפכנו לציבור שאינו רצוי בקרב החרדים
    ואת משבר הזהות של הדור הראשון
    והנה קבלת מספיק סיבות להקים מוסדות עצמאיים ולהפוך לזרם או תת זרם עצמאי

    #3327

    האם יש למישהו רשימה שהכין, המשווה את המעלות מול החסרונות עבור בעלי תשובה, בציבור החרדל”י?…

    #3462

    שלום עליכם,

    בנוגע לדבריו של מר שחר בלומנטל-

    אני המזכיר שכביכול כתב “תשובה לקונית”.

    לצערי, כל דבריו של מר בלומנטל רצופים אי דיוקים מא’ ועד ת’ והם אינם נכונים. אנחנו רואים את הדברים אחרת לגמרי, ומבחינתנו התמונה שהוצגה עושה לנו עוול גדול.

    #3474

    שלום אביעד.
    אשמח לדעת נקודתית במה לא דייקתי על מנת שאוכל להתייחס לדבריך.
    על מנת להקל עליך אחזור על עיקרי הדברים ואף אוסיף נקודה או שתיים:

    א. למרות שכך ראוי ולמרות שהובטח לילדים כמה וכמה פעמים, מעולם לא זכינו להפגש עם הרב טל.

    ב. מעולם לא הוצגה בפני ההורים תכנית לימודים מסודרת כראוי למקום שכל כל מנוסה בהקמת מוסדות חינוך.
    מה שכן הובטח לא קויים בפועל. הבן שלי העיד על בטלה ושיעמום שעות רבות במשך היום.
    דובר עם ההורים על לימודי חול כהכנה לבגרות. גם כאן לא הייתה תכנית לימודים מסודרת. מי שהופקד אחה”צ על הילדים הוא אדם נחמד מאד, אך אינו מוסמך כמורה בכלל ובודאי שלא להוראת מקצועות אלו. (לא כל מי שדובר אנגלית מוסמך ללמד את השפה וכו’.) הנקודה הזו הועלתה על ידי כמה וכמה פעמים בפני הההנהלה. הובטח לי שוב ושוב שהנה מגיע המורה המקצועי. גם כאן שום דבר לא נעשה.

    ג. בחירת האדם שעמד בראש הפרוייקט כמחנך של הילדים, מעבר לאי הסמכתו כמורה, מעידה על חוסר עבודת שטח בהבנת הנפשות הפועלות. לאחר שהילדים נשלחו הבייתה, הוא בעצמו הודה בפני שהוא אינו מתאים לתפקיד. גם נסיונות של חברי היקרים, אנשי שטח מנוסים ואכמ”ל, להסביר לרב טל בשלבים מאד מוקדמים של ההקמה שזה לא הכיוון, נפלו על אזניים ערלות.

    ד. אחרי שרב שבענו בוז מההתנהלות הפדגוגית הלקוייה עד מאד בת”תים החרדים, הייתה לנו תקווה גדולה שכאן תהיה מקצועיות. לא דובים ולא יער.
    מה מאד מעידה על כל צורת ההתנהלות, האופן בה התקבלו הנערים, שהגיעו עם הוריהם ואוכלסו בדירה שאינה ממש מוכנה למגורים.(בעל המקצוע עוד היה בשטח והדירה נראתה באמצע שיפוץ. האם זו דרך לקבל הורים עם ילדיהם ביום הראשון ללימודים?)

    ה. אני לא דואג מהעוול שנגרם לכם כתוצאה מדברי. אתם תתגברו. העוול הגדול נעשה להורים שילדיהם נשלחו הבייתה באמצע שנה!! כל דרדק מבין את משמעות הדברים!! המוסדות שלכם ממשיכים לפרוח. ההורים הפגועים עדיין אוכלים את הקש.

    #3580

    רונן י
    משתתף

    חזרתי בתשובה ואז נקלטתי בישיבות ליטאיות. לאחר מספר שנים עברתי למקום שבו ישנה קהילה חרדית ליטאית . שם הרגשתי שבועטים אותי החוצה ואז עברתי לחרד”ל.
    הילדים שלי בוגרי מוסדות חינוך חרדלי”ים , הם לעולם לא הרגישו דחייה או שונות בחברה , להפך הם היו מאד מקובלים (למרות זאת כיום גם חלק מילדי נקראים ” נוער מתמודד”
    נקודות למחשבה:
    מה קורה כשאני לא ממש חרדל”י בעניין הלאומי ?
    מה קורה כשהילד רוצה להתנחל ?
    ועוד…
    בקיצור קצת קשה להיות חלק מחברה שזו לא ממש השקפת העולם שלך , אבל קשה יותר להיות דחוי וסוג ג’

    #3581

    אלמוני

    שלום רונן
    תן לנו עוד קצת פרטים עליך ועל המהלך שלך..
    ואת דעתך עליו ביתר פירוט, כי הרבה בע”ת בכל מיני שלבים, אופציית החרד”ל עולה בדעתם,
    וכמי שעבר את המסלול מה יש לך להחכים אותנו..

    #3582

    רונן י
    משתתף

    מה ששבר אותי בעיקר היה חוסר היושר הקיצוני בקהילה הליטאית בה הייתי .
    עברתי דירה והשתלבתי בקהילה חרדלי”ת , היחסים בן אדם לחברו מדהימים , יושר ברמה הכי גבוהה , קיבלו אותי הכי יפה שאפשר וילדי הרגישו כאילו הם נולדו שם.
    (הכרתי את החברה החרדלי”ת כיוון שאשתי מלמדת באולפנה דתית לאומית)
    זה ציבור עם המון יראת שמים , בלי הצגות כיוון שגם למי שיורד מבחינה דתית יש מקום.
    המוטו המרכזי זה עין טובה בעקבות הרב קוק .
    בסך הכל טוב לי , ילדים שמתאים להם ישיבות קטנות (יש כאלה בחרד”ל) הלכו . מי שיותר מתאים לישיבה תיכונית למד שם.
    אבל תפיסת העולם שלי היא במהותה ליטאית כי שם גדלתי וזה יוצר קצת קונפליקט בחגים לאומיים וכו’
    ניסיתי קצת ללמוד את תורת הרב קוק אבל יש לי בעיה לקבל אותה כיוון שאין היום גדולי דור ממש שתומכים בה.
    גם לחלק מילדי יש בעיות דור שני .
    חלק מילדי כועסים על הדעות “החרדיות” שלי ואני מאד נזהר בדיבור איתם. כשאני לא זהיר נוצרים מתיחויות .

    #3584

    רונן י
    משתתף

    לאשתי ברור שאם לא היינו עושים את השינוי כל הילדים שלנו היו שבבניקי”ם.
    כיום חלק מילדי הפחות דתיים הם מהנדסים
    יש לי גם שניים “מתמודדים”
    והשאר חרדלי”ם אמיתיים

    #3585

    רונן י
    משתתף

    לאחר מספר שנים בישיבה של חוזרים בתשובה ההיטמעות בחברה החרדית הייתה לי מאד קשה . כתוצאה מכך מסיבות אמוציונליות וללא התייעצות עם גדולים עברתי לחברה החרדלי”ת.(לא כך לעשות מהלכים מסיבות אמוציונליות וללא התייעצות)
    בפרספקטיבה של 22 שנה מאז המהלך יש לי היום הרבה הכרת הטוב והרבה מאד אהבה לחברה החרדית.
    נקודות למחשבה:
    1. החברה החרדלי”ת פתוחה מאד בייחס לציבור החרדי ,נער נפגש עם הרבה דתיים לייט וגם עם לא מעט חילוניים . זה יכול אולי לחסן או אולי להזיק.
    2. החברה החרדלי”ת נותנת כבוד רב לתלמידי חכמים אבל גם לקצין ירא שמיים או למדען ירא שמיים . לא תמיד ברור מי בראש
    3. החברה היא אידאולוגית מאד . מאד דתית ומאד לאומית . גם הלאומיות (צבא , מוסדות המדינה וכו’) הם חלק מהדתיות . זה קצת קשה לעיכול למי שעבר בישיבות חרדיות.
    4. פגעי הטכנולוגיה- מאד מאד נשמרים , אבל לא באותה עוצמה כמו אצל החרדים (שם זה מוקצה מחמת מיאוס)
    5. לפי מה שאני רואה רוב הנשירה היא לכיוון הדתי לייט ולא לשבירת כלים טוטאלית .
    6. מסורת החינוך – בגילאים הצעירים אין מסורת חינוך ברורה , על ילדי ביצעו הרבה ניסויים.. בישיבות הקטנות והגבוהות זה יותר בכיוון ישיבתי ליטאי.

    על כל אחת מהנקודות שהעלתי אפשר להסתכל בחיוב או בשלילה
    העיקר שנזכה לעבוד את ה’ באמת ובאהבה כל השאר פחות חשוב.

    #3586

    לעניות דעתי, כיון שאין מקום מושלם, שיתאים בדיוק, כדאי לשקול את היתרונות מול החסרונות שרונן מנה פה, שנראה שמשקפים נכון את הנתונים את החרד”ל.
    דוגמה: לגבי, כיון שחלק מילדי עשו ועושים צבא, אני מעדיף לחיות בחברה שלא מוקיעה אותם כחרדקי”ם אלא מקבלת אותם כפי שהם.
    לגבי הלאומיות, בשנים האחרונות ניכרת אצל התורניים שבחרדל”ים מגמה “אנטי-ממסדית חילונית”, כלומר נגד כל מה שמזוהה כפועל נגד התורה, גם אם הוא “המדינה”.
    לכן בתורת החיים למשל לא חוגגים את יום העצמאות. יש להם משנה מסודרת בנושא היחס למדינה, שאפשר לקרוא באתר “טל חיים”:
    אין שני מלכים משמשים בכתר אחד
    קוצק, סניף יד בנימין
    כתבתי על כך קצת כאן:
    ישראליות של קודש

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 3 חודשים ע"י  ניסן לברון.
    #3608

    שלום
    קראתי את דבריו של רונן בעניין רב
    יש 2 נקודות שתפסו אותי
    הנקודה הראשונה היא מה שרונן כתב:הכרתי את החברה החרדלי”ת כיוון שאשתי מלמדת באולפנה דתית לאומית
    כלומר שלולא הייתה לו היכרות אישית דרך אשתו עם החברה החרדל”ית אז הסיכויים שלו לעשות מהלך כזה היו הרבה יותר קטנים,הפחד מהלא ידוע והלא מוכר גורמים לנו להשאר באיזור הנוחות שלנו ולא מאפשרים לעשות שינוי.
    לכן עניין העלאת המודעות לכך שיכול להיות שזה פתרון ואולי אפילו פתרון ראוי הוא חשוב ונצרך להרבה אנשים שזה יכול להתאים להם אך הם מלאים בדעות קדומות ובחוסר ידע בסיסי על מה ובמי מדובר
    הנקודה השנייה שתפסה אותי היא מה שרונן כתב על כך ש:לאשתי ברור שאם לא היינו עושים את השינוי כל הילדים שלנו היו שבבניקי”ם
    אולי הם היו כאלה ואולי לא..לעולם היא לא תדע, אבל היא כן חיה היום בתחושה שהיא עשתה מהלך נכון לטובת מהילדים והיא לא מלאה ייסורי מצפון על כך שהיא הרסה לילדים שלה את החיים וזה לעניות דעתי שווה המון
    לחיות עם מצפון נקי בפרט לגבי הילדים שלך זה משהו שהרבה היו מוכנים לשלם עליו

    #3611

    אביחי, אדרבה, תמנה כמה מקומות בארץ בהן קיימות קהילות חרדלי”ות מתאימות, מהן הנקודות החזקות בכל אחת, איזה מוסדות יש, וכו’..
    חייב לציין שאני לא מרים פה את הדגל החרדל”י, ולא דגל אחר, אני מחפש רק מה “שטוב ליהודים”..
    זאת אומרת שאם יש אופציה סבירה לחיי תורה לחוזרים בתשובה, כדאי שנדע ממנה.

    #3612

    רונן י
    משתתף

    בכל עיר שקיים גרעין תורני כל המעטפת קיימת . בית מדרש , ישיבה גבוהה וישיבת הסדר , בתי ספר תורניים וכו’
    כמעט בכל הערים בארץ קיימים גרעינים תורניים.

    איך פותחים נושא לדיון בפורומים? אני יודע היטב את דברי הרבנים איך להתנהג עם נוער מתמודד. אבל לא מצאתי תשובה לשאלה איך ההורים מתמודדים עם שברון הלב שנוצר .

    #3640

    בכל זאת כדאי שנשמע יותר פרטים לגבי קהילות קיימות, מה מאפיין כל קהילה.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 17 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.

שתף
Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn