האם אנחנו חרדים?

דף הבית פורומים פורום בעלי תשובה האם אנחנו חרדים?

תגיות: 

הדיון הזה מכיל 0 תגובות, ויש לו 11 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  יהודה גרינולד לפני 1 שנה, 9 חודשים.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 57 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2075

    מתוך הספר: החינוך החרדי בישראל בין משפט, תרבות ופוליטיקה / לטם פרי-חזן
    א. הקהילה החרדית בישראל
    1. מיהו חרדי?
    קשה לנסח את המאפיינים ההופכים אדם מסוים ל”חרדי” או מגדירים קהילה מסוימת “כקהילה חרדית”, בין היתר משום שעל כל הגדרה של החרדיות להביא בחשבון שני סוגים של הבחנות מורכבות. ראשית, עליה להבחין בין חרדים ליהודים דתיים שומרי מצוות או שומרי מסורת; שנית, עליה לנסח את המאפיינים המשותפים לכל הזרמים ותתי-הזרמים המרכיבים את הקהילה החרדית. בשל הקושי לקבוע את גבולותיה של הקהילה החרדית קיימות מחלוקות בין חוקרים באשר למתודולוגיה המתאימה לשימוש לצורך הערכת מספרם של החרדים בישראל ושיעורם מתוך כלל האוכלוסיה (על פי הערכות שונות, הקהילה החרדית מהווה כ%11%–8 מאוכלוסיית המדינה). לצורך ספר זה אבקש להגדיר את הקהילה החרדית באמצעות שני סוגים של קריטריונים. האחד מתייחס להשקפת עולם; האחר מבוסס על אורח חיים ודפוסי התנהגות. הגדרה זו אינה מתיימרת להיות כוללנית. היא נועדה להוות מסגרת לדיון על החרדיות, תוך מודעות לכך שעשויים להיות לה חריגים רבים.
    בנימין בראון ניסח מספר עקרונות יסוד המתווים את השקפת העולם המשותפת לקבוצות החרדיות השונות. המחויבות לעקרונות שמציע בראון שונה אמנם בין קבוצה לקבוצה אולם יש בהם כדי לספק תמונה בסיסית של הקווים הרעיוניים העומדים ביסוד התרבות החרדית. ואלה 5 העקרונות:
    1. “אמונת חכמים” – אמונה בסמכותם של חכמי ישראל לפרש את התורה ולהורות את ההלכה. החסידות הרחיבה מונח זה וכללה בו גם את האמונה בסמכותם ובכוחם של האדמו”רים לשמש מנהיגים רוחניים באופן החורג הרבה מעבר לענייני ההלכה, אל פרטים קטנים בחייהם האישיים של חברי הקהילה. בפרוס המאה העשרים פיתחו הליטאים תפיסה קרובה – דוקטרינת “דעת תורה”, המעניקה לגדולי התורה את הסמכות להורות “בכל ענייני העולם בכלל ובפרט” {ציטוט מיוחס לחפץ חיים(.
    2. “ירדת הדורות” – תפיסה הגורסת כי כל דור נופל מקודמו בחכמה, ביראת שמים ובשאר מידות. תפיסה זו היא עקרון יסוד של כל חברה מסורתית-שמרנית, והיא עומדת בניגוד חריף לדוקטרינת הקִידמה, הגורסת את עליית הדורות.
    3. “שמרנות הלכתית” – עיקרון זה קובע כי יש לשמור על ההלכה במתכונתה המסורתית ואין מקום לשינויים בה. עיקרון זה מאפיין את רבי משה סופר (החת”ם סופר), אשר קבע את הססמה “החדש אסור מן התורה”. (בראון כותב כי חז”ל, הגאונים והראשונים תיקנו תקנות ויצרו יצירות הלכתיות חדשות יותר מרבני הדורות האחרונים השמרנות ההלכתית, המקצצת את סמכות של רבני הדורות האחרונים, נובעת מעקרון “ירידת הדורות”).
    4. שמרנות אמונית – עיקרון שלפיו המאמין השלם אינו זה המבסס את אמונתו על השגות פילוסופיות או קבליות, אלא על האמונה הפשוטה, העממית, של המסורת החיה. עיקרון זה נובע מהתבססות התפיסה הרואה את המוח האנושי כחלש ומוגבל , ומשום כך חשוף לטעויות, במיוחד במקום שאורבים לו פיתויי היצר. העיסוק בחקירות” מכל סוג שהוא נחשב לפיכך בחברה החרדית לפסול ומסוכן.
    5. שלילת המודרנה – על פי עיקרון זה החילוניות היא תופעה בלתי לגיטימית, וכל התנועות האידאולוגיות שצמחו על ברכיה פסולות.
    6. המאבק נגד הציונות –עצם ההסתייגות מהציונות משותף לכל הזרמים החרדיים, אם כי קיימים הבדלים בין המקורות האידאולוגיים להתנגדות זו.
    7. סתגרנות – עיקרון זה קובע כי שימורה של היהדות החרדית יושג רק מתוך בניית חומות של הסתגרות בינה לבין העולם המחולן שבחוץ. בין הזרמים החרדיים השונים קיימים גוונים שונים אשר לטיבם של אותם חומות ומידת נוקשותן.
    8. לימוד התורה כערובה העיקרית לקיומו של עם ישראל – עקרון זה מחייב את השקעת עיקר המשאבים החברתיים למען ביסוסו של עולם הישיבות.
    9. מהותנות – החרדים נוטים לראות את העולם כמורכב ממהויות קבועות, סוגים בלתי משתנים של דברים. גישה זו נוגעת בראש ובראשונה להבדלים המהותיים בין בני אדם – בין ישראל לשאר אומות העולם ובין גברים לנשים, אולם גם לטבע האדם עצמו כיצור חלש העלול לתעות בנקל בשבילי החיים.
    10. חומרה – על פי עיקרון זה ראוי לשמור מצוות בדרגת הקפדה גבוהה ביותר, ולהסתפק בקולות והיתרים מעטים ככל האפשר, גם כאשר ניתן למצוא להם מקום בהלכה הפסוקה.

    #2089

    אלמוני

    אני מעריך מאד את ד”ר בנימין בראון
    הגדרותיו הללו צריכות עיון והחלטה אם אכן הן מדוייקות
    החרדיות מוגדרת לדעתי כמועדון חברתי,
    כלומר זוהי תופעה סוציולוגית,
    מי שמנסה לייצר את המשוואה חרדי=תורה
    אינו צודק בעליל
    כמו כל קלאב סגור ושמרני כך החרדיות מתנהלת כקלאב סגור
    החסידויות הפליאו לעשות ושכללו את המועדון למדרגה גבוה של דאגה לאנ”ד הנכונים וכיסוי כל צרכיהם בצורה מושלמת
    מהלידה ועד הקבר אתה חבר במועדון
    אתה משלנו גם אם אתה חלול וריק מכל תורה ויראת שמים כי אביך היה חבר במועדון, כך גם סבך עד למעלה בקודש ולכן אתה לעולם שייך לקלאב שלנו.
    אם ננתח סוציולוגית יתגלה במהרה שמרכיבים רבים שיש בהגדרה הסוציולוגית של “כת” משותפים לכל החרדים ומקבלים איפיון יתר בקבוצות הרדיקאליות שבתוך החברה החרדית.
    לא אאריך בזה אבל אולי אכתוב על התופעה בעתיד מתוך השוואה להגדרת המושג כת במשטרת ישראל ובמאמרים סוציולוגים ידועים.
    לכן,
    המושגים
    “אמונת חכמים” = בציבור הזה השאלה היא לאיזה חכמים מאמינים. לחכם שלי כן לחכם של השני לא ולא.
    “שמרנות הלכתית”= מושג נחמד רק שאינו מתקיים כלל. “חדש אסור מהתורה” אם הרב שלי אמר כך אבל אם הכוונה היא לשמירת ההלכה ככתבה, מאן דכר שמיה? המנהג שלנו גובר על כל הלכה. בכל דבר נתון ובכל נושא יגברו מנהגי האבות (אף אם חודשו לפני שבועיים) על מנהגי הדורות ועל ההלכה הפסוקה.
    “שמרנות אמונית”= גם כאן הכל תלוי במנהג, אם החקירה תחזק את האמונה של הפלג הספציפי ההוא או האחר אז היא מצויינת אם לא אז היא פסולה.
    “לימוד התורה כערובה העיקרית לקיומו של עם ישראל”= לליטאים זה אולי נכון, הספרדים והחסידים לא חושבים כך ובכ”ז הם מוגדרים כחרדים.
    “חומרה”= גישת פסק אשכנזית מעיקרה שהגיע ישירות מתקופת חסידי אשכנז במאה ה12, הרצון לצאת ידי חובת כל הדעות נובע מהפחד להכריע בסוגיות הלכתיות ולקבל אחריות. הצורה הנוחה היא להחמיר. הספרדים בודאי לא מוייבים לכך וגם כאן אם לפתע יהיה מנהג להקל אז נקל גם אם יהיה מעמד הר סיני חדש מול עיננו. למשל חב”ד שמחמירים מאד מקילים לגמרי בשינה בסוכה והם יקפצו וגידו שממש לא. באמריקה מקילים מאד בחלב עכו”ם ובחסידות מקילים באלף ואחד עיניינים ומחמירים באחרים. אין לזה דפוס או תבנית קבועה כלל.

    החרדים בעיקר מתעסקים במה לא, כלומר מי לא כמוני, מי לא “חרדי”, מי לא “ירא שמים”, מי מלא מהחוג שלי, מי לא לבוש כמוני.

    לדעתי, מה שניתן לומר זה שמי שמגדיר עצמו כחרדי הוא החרדי.

    #2106

    הכוונה הייתה לא לדיון וניתוח בקביעה של בני בראון על החרדים, והאם היא מדויקת, או שאני אוהב אותה, אלא מי אנחנו ביחס להגדרות הללו.

    #2124

    השאלה האם אנחנו חרדים היא שאלה חשובה. כמובן שהכוונה היא חרדים במובן הסוציולוגי ולא במובן של חרדים לדבר השם.
    איני רואה נפקא מינה לבדוק מי אנו ביחס להגדרות שמישהו קבע.
    אני בחנתי את השאלה הזו לעומק. במשך 23 שנה.
    התשובה היא פשוטה ואין חולק:
    אנחנו לא.

    #2132

    אלמוני

    אספר סיפור שקרה לי השבוע
    צלצלתי למורה לתופים בגוש עציון שחשבתי שיתאים לבני
    בשיחת הטלפון הוא שאל אותי מספר שאלות בירור
    בן כמה הילד איפה לומד וכו’
    כשאמרתי שאנחנו מביתר הוא שאל בחשש
    אהה, חסידים או … ליטאים?
    ופה נאבקתי עם עצמי למספר חלקיקי שניה וסיננתי בקושי
    “אני בעל תשובה”
    וואו זו אולי פעם ראשונה שלא הצגתי עצמי, כשזו השאלה, בטלפון לאדם שלא ראיתי מימי, לא כחרדי
    אחרי שנרגעתי
    אמרתי שאם אין ברירה אז אני ממש לא חסידי אלא ליטאי

    כשסיפרתי על כך לאישתי היא שאלה
    “למה לא אמרת חרדי, בעל תשובה זה נשמע כאילו באמצע הדרך
    במעבר מהחול אל הקודש”

    אמרתי לה, לא,
    זה בדיוק העניין אני “בעל תשובה”, נקודה!
    ואת יודעת מי הגדיר אותי כך?
    החרדים!!!
    הם לא רואים אותי כחרדי
    הם תייגו אותי, ותמיד יעשו זאת, כבעל תשובה
    אז,
    אם אני אצל החרדים לא חרדי,
    ואצל החילונים לא חילוני,
    ואצל המזרוחניקים לא מזרוחניק
    אז מה אני כן?
    אני בעל תשובה ופה נגמר העניין.

    #2142

    אלו שאלות שאינן רגשיות, אלא התמודדות ראשונית עם הגדרות, שאפשר לנסח אותם ולהעביר אותם. כך, שכששואלים אותך ואתה אומר “אני בעל תשובה”, אז שחר, דוד ואני אולי מבינים, אבל הבן שלנו או החבר החרדי/דת”ל או מי שקורא את הפורום הזה ואינו בעל תשובה, לא מבין מה זה אומר. ואפילו לנו חשוב להבין אחרי שוך הקריזה, או האנטיות, איפה אנחנו נמצאים, ביחס לערכים עקרונים שבונים מגזר, או מהלך. אפשר לומר בסלידה אני לא… אבל כשאני מפרק את הנושאים מתברר שאני כן ועוד איך ובכלל, יש בינינו הרבה חילוקים וכו’ והדברים עדינים ומורכבים ולא כל כך טוטאליים. לאחר מכן, אפשר לעבור לשלב הבא של אז מה הם הערכים שלי. כי כדי לבנות עולם משלנו צריך להבהיר לעצמנו מהן העקרונות החשובים לנו, ואז גם נוכל להנחיל אותם לילדים ולאחרים, מבלי שהם היו בעלי תשובה אך הם אוהבים את הערכים שלך.
    אני מקווה שאני לא “מקרר” כמו בתחילת הדרך, אבל דוד ביקש שנתרום מהניסיון שלנו, אז מבחינתי זוהי אחת מהמסקנות הגדולות שלי, לאחר 8 שנים של יציאה החוצה, לתוך מרחב פתוח, שאומר לך או. קי מה אתה רוצה לעשות. אז, אי אפשר לדעתי לבנות באמת ולאורך זמן על התלהבות ראשונית בעלמא, למרות שבלי התלהבות אין שמן למהפכה..

    #2143

    אלמוני

    אני מרגיש שאתה עכשיו אומר משהו חשוב מאד רק אני לא מצליח להבינו לאשורו
    אנא תסביר בצורה ברורה למה כוונתך

    #2147

    אלמוני

    אני כרגע נמצא במצב של קונילמל
    מילותיו של מייק בורשטיין מתנגנות בראשי,
    “אומרים שאני אינני אני על כן אני נבהל, כי אם אני אינני אני אז מי אני בכלל”
    אם אתה רוצה שאפרוט לפרטים מה זה אומר “בעל תשובה” – בלי הרגשות, בלי תנועות ידיים, בלי התלהבויות שאינן מבוטאות במילים – פשוט תן הגדרה מקיפה קצרה/ארוכה שתגדיר מה זה, במה זה שונה מX,Y,Z
    מה זה כן – לא מה זה לא…

    אז אני מבין עכשיו את הבעיתיות,
    כי זה קשה ומסובך להגיע להגדרה כללית שתכלול את כולם (או לפחות את הרוב)
    ובוודאי שבחילופי הדורות ייתכן וזה כלל לא מכסה את החדשים מקרוב באו, וגם אם כן הרי יש צורות רבות לתשובה
    ולא הרי זה כהרי זה,
    זה תלוי, מקום, מעמד סוציו-אקונומי, תרבות, חברה, מי המורים והמדריכים, עד כמה אתה גנוב וכו’ וכו’

    זו הסיבה שניסיתי להגדיר, באחד המאמרים, ש”בעל תשובה” זה האדם שעבר מטמורפוזה (שינוי, מהפך)
    מאדם שלא שמר מצוות לאדם שומר מצוות, ובתהליך הזה היה רגע של מכה בפטיש שהוא מגדיר,
    הרגע שחזרתי בתשובה

    הוא לא נולד לתוך זה
    זה אירוע שקרה לו
    הוא התחלף ממצב למצב

    רק הוא יודע מה היה שם,
    בין אם הוא מבין למה, ומדוע ובין אם זה פשוט הסתדר לו פתאום בשכל/רגש
    בזה אנחנו מובדלים משאר שומרי המצוות
    בזה אנחנו שונים גם מצאצאינו
    בזה אנחנו מוגדרים
    וזה הבסיס המשותף הראשוני שלנו

    בנוסף לזה יש לנו תרבות של תקשורת אנושית שונה
    אנחנו יכולים לדבר בשקיפות, בפתיחות, בזרימה אנושית קולחת
    לא מסתתרים, לא מסתירים, בלי מסכים ופחדים וחרדות (חוץ ממה שלמדנו שצריך לפחד על השידוכים)

    קל לנו יותר להביע רגשות
    להתחבר ליהדות שלנו כזהות ברורה
    לאהוב מכוח זה יהודים אחרים

    אין לנו מנהגים, מסורות, ושאר ירקות
    במקרה הטוב אנו יודעי ספר ונדרוש הוכחה סטייל “איפה זה כתוב” לכל דבר,
    במקרה הפחות טוב אנחנו בורים ועמי ארצות
    אבל אנחנו רוצים את האור
    כמהים לקרבת א-לוהים
    אנחנו מוכנים לוותר על הרבה מאד ולהקריב רבות כדי לזכות לאותו אור גנוז ראשוני
    להרגיש שוב את אותה הקרבה

    אבל עדיין יהודה, שאלתך טובה כרגע מכל תשובה שיש באמתחתי

    #2148

    כוונתי שהעצמאות האמיתית היא לא רק שנמאס לך מכל מיני עוולות או הרגשה שלא שייך, אלא בניה חיובית של עולם שאינו מתכתב כל הזמן עם השלילה של האחר, אלא יש לי מסר ותוכן, שיכול לעניין דור שני ואחרים. אז, אני לא אומר שאני בעל תשובה והקלוב שלי הוא קלוב סגור לבעלי תשובה, “יוצאי סיירת” וזה בעצם מה שמשותף ולכן כשמגיעים לתכנים הכל מתפרק ולכל אחד יש את האג’נדה שלו. אלא, יש בנו תוכן חיובי לעם ישראל, שאנו יכלים לתת אותו ואחרים יכולים להשתייך אליו בלי שהם שירתו באותה סיירת.
    דהיינו, יש משהו משותף באמת ביני לבינך ולשחר ולאמנון?
    אם יהיה לי ברור מהו המצע שלי היינו יכולים לדבר על זה ולא לחכות לרגע שנפתח ת”ת ואתה תאמר מה פתאום, אני מתנגד לזה ולזה ויש לי בכלל דעה אחרת לגמרי.
    אז להרגיע, אנחנו לא מנסחים חוזה לחתימה אלא מייצרים שיח, שאם אנחנו באמת בעלי תשובה פתוחים וכנים, נוכל לדבר גם מחלוקת מבלי לפחד מבלי להתפרק.

    #2149

    אלמוני

    אני מקבל את דבריך לחלוטין
    אני רק חושב שהדיבור הזה שלך מצריך עוד זיקוק
    אני בהחלט מסכים שאם לא נגדיר ונעצב מהיא הדמות שתהיה מודל ה”כן”
    הרי שחזרנו להגדרתי הישנה שנהפוך ל”אפיזודה חולפת” כלומר, לא רלוונטים עבור הדור הבא
    כי אני גיליתי אור
    שעבורו הוא אור גנוז
    נו,
    ואיך אני יכול לקוות שזה ישכפל את עצמו

    כלומר בדיוק הסוד הזה היה לא רק גלוי לאברהם אבינו
    אלא בגלל שהוא ידע כיצד לתרגם זאת לצאצאיו הוא נבחר לתפקידו
    כפי שמעיד עליו הפסוק
    בראשית פרק יח פסוק יט
    כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו

    נו אז עכשיו אולי התקדמנו צעדון קטן,
    מה לדעתך הוא אותו דבר שלימד אברהם לבניו ולביתו אחריו

    הרי הוא זכה שהציץ עליו בעל הבירה
    הוא היה נביא
    הוא ניצל מאור כשדים

    אבל לבניו הוא לימד משהו אחר
    הם לא חיו את החוויה שלו אלא חיו משהו אחר שהייתי שמח אם תגדיר לפי הבנתך מהו

    #2150

    אז ההגדרות של בני בראון הן רק “מראי מקום”, כדי להתכתב איתם, לעזור לעצמי מה אני כן ומה לא. לא אכפת לי האם מדויקות לגמרי, מספיק שיש בהם ממש והם מייצרות איו דמות, שמזכירות לי מהלך במגזרי היהדות, מזכירות ערכים שנחרטו על דגלים, ואני כיום בלבוש החרות שואל את עצמי האם הם גם חרוטים אצלי ומה היחס שלי אליהם. אין לי שום בעיה אם אחר בדיקה יתברר לי שאני חרדי לפי ההגדרות של בני בראון, די יצאתי מהסימפטומים של “גיל ההתבגרות”. מסקרנת אותי העמדה שלנו, ללא אמוציות אנטיות מיותרות, כלפי ערכי יסוד אלו.
    כאמור, זה יכול להוות פתח להתבוננות כנה ומסקרנת מה הם הערכים הבסיסיים שלנו.
    נדמה לי, שאני חושב כך לא בגלל שאני ליטאי לשעבר. וגם זה נכלל בתוך השיח הפתוח, הכן והכולל.

    #2151

    אלמוני

    אם ההגדרות של בראון יהוו מעיין סרגל בדיקה איפה אני ביחס אליהן, לא אצא חדעתי עם הגדרה שלמה של מה אני באופן אישי “כן”
    אבל אם אני מבין את דבריך אז אולי נוכל לסגנן איזה שאלון שייתן לנו תבחין שאיתו נתחיל להגדיר את עצמנו.כל אחד יענה לעצמו על מספר שאלות יסוד.
    זה אולי תרגיל נחמד אבל לאן זה יוביל?

    #2153

    אלמוני

    יש עדיין מי שחושב שאנחנו יכולים להיות חרדים?

    #2165

    אלמוני

    עיין היטיב בנאמר לעיל
    השאלה היא מה מגדיר בעל תשובה
    ובעיקר מה מגדיר את הזרם העצמאי
    מה מגדיר את הדור השני, שלישי והלאה

    #2167

    שלום ליהודה, אמנון, דוד וכל החברים היקרים.
    במשך שנים אני חושב על הנושא שאתם מדברים עליו.
    מצאתי תשובה פשוטה:
    אני תורני.
    פירוש: יהודי שהתורה והמצוות במרכז חייו, בחשיבות העליונה.
    גם אם הוא:
    – עובד יום שלם לפרנסתו וקובע עיתים שעה ביום, אבל השעה הזו יקרה לו מאוד,
    – עושה פעילות גופנית לשם בריאות גופנית ורגשית,
    – שומע מוזיקה להנאתו [רק עם תכנים מותרים],
    – לובש בגדים לאו דווקא שחור לבן, אלא מה שמסתדר לו עם אורח חייו, אבל צנועים.
    זו, כמובן אינה התגאות, אלא הגדרה נכונה.
    למעשה, אני לא חושש לענות כששואלים “אני חוזר בתשובה ותיק”.

    אני לא מוצא צורך להגדיר את עצמי חיצונית, כי מזמן הבנתי שהעיקר זו העבודה הפנימית:
    איפה אתה בפנים, מול ה’ ותורתו.
    תברר לעצמך מה נכון על פי תורה ומצוות, מה רצון ה’, ותעשה את זה כמיטב יכולתך. וזה כולל גם שמירת הבריאות.

    חוץ מזה, אני מאמין שאנו החוזרים מתמודדים עם דברים לא פשוטים בעולמנו [“חברת המהגרים”, זוכרים?], ועבודת ה’ שלנו חשובה בשמים, וה’ רוצה שנעבוד אותו בשמחה, ואולי יש לנו יכולת לתרום חיובי לחברה – לכן אני משתדל להתמקד רק במה שנכון עבורי לעשות על פי תורה.
    ולא ב”מה יאמרו” עלי.
    לסיכום: לבנות סביבנו עולם חיובי, יצירתי ושמח. עבורנו, משפחותינו, תלמידנו וכל מי שרוצה לשמוע.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 57 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.